עמוד הבית / חינוך / ברוך אומר ועושה…

ברוך אומר ועושה…

מוישי, פונה מר יצחק לבנו: ‘אם תשתדל מאוד בחזרה על פרשת בהעלותך ותקבל ציון גבוה במבחן בתורה, אני יקנה לך בעז”ה את המשחק שביקשת…’
בימים הקרובים ראה מוישי אל מול עיניו אך ורק את האותיות הקדושות והמרצדות של פרשת בהעלותך. הוא לא נתן שינה לעיניו ולא תנומה לעפעפיו. המשחק שאותו רצה עודד אותו להתאמץ מאוד בחזרה על החומר הנלמד, ובמבחן אותו קיבל מהמורה התנוסס בראש העמוד הציון 100 . ציון גבוה לכל הדיעות המצדיק את הפרס. אבא הבטיח לו שבזמן הקרוב הוא יקנה לו את המשחק שביקש. אך…. דיבורים לחוד ומעשים לחוד…. בכל יום חשב מר יצחק שהנה כבר היום הוא יפנה לחנות המשחקים שממוקמת בצידו השני של העיר כדי לקנות את המשחק. אך טרדותיו הרבות מנעו ממנו לקיים את הבטחתו והוא כבר הספיק לשכוח שהוא צריך לקנות למוישי את המשחק.
הוא שכח…. אבל מוישי לא!
לבו הרחום והטוב של מוישי שריחם על אביו שקשה לו להתאמץ וליסוע לצידו השני של העיר לקנות את המשחק, גרמו לו… לוותר על הרעיון.
מוישי, אמנם ויתר. אך בליבו התגבשה דעה\החלטה: אפשר להבטיח ולא לקיים. אפשר לומר ולא בדיוק להתכוין.
בדברי חז”ל הק’ במס’ סוכה אנו מוצאים את דבריו דברים מפורשים שדברים מסוג אלו מביאים לחינוך ל…’שקר’! – גם הבטחה ללא קיום מיידי במועד שנקבע יכול לחנך ילד לומר דברי שקר בעתיד, משום שאם הוריו או מחנכיו אמרו לו שיקבל דבר מסויים ובזמן שצריך לקבל – הוא רואה שהדבר לא הגיע (ולא משנה מה הסיבה) הרי שאפשר לומר או להבטיח ולא לקיים.
הדברים אמורים גם כלפי מחנך בישראל שאינו מקיים הבטחות בין לשכר ובין לעונש [זאת אומרת עדיף להורה או למחנך לא לתת לילד עונש אם הוא לא יעמוד בדיבורו ויוודא שאכן העונש נעשה] שהרי בכך הוא ממוטט את טהרתו של הילד ומגלה בפניו את עולם ה’שקר’ במלוא עוצמתו. במקרים קיצוניים יותר הוא אף עלול לגרום לתלמיד לאבד את אמונו באנשים מבוגרים.
על רבה של העיירה ‘רודנא’ מסופר שבביתו שררה עניות מרובה ולא היה באפשרותם לקנות עצים להסקה. בני הבית שחששו להצטנן ולחלות, ביקשו מאביהם שילווה מעט כסף כדי שיוכלו לקנות עצים, הוא סבר וקיבל והזמין את העגלון של סוחר העצים שיביא לו לביתו מעט עצים לחימום מהכפור הנורא ששרר אז.
כשהגיע האבא לביתו ובידו צרור הכסף שהלווה, הזכיר לו אחד הבנים כי אביו הבטיחו שבהזדמנות הראשונה שיהיה לו כסף הוא יתן לו סכום קטן של עשרים מטבעות. האב שמע והצדיק את הבן והעניק לו את הסכום. באותם רגעים דפק על הדלת סוחר העצים, אולם כאן התברר שחסר את הסכום של עשרים מעות שהאב רוצה לתת לבן.
ביקש האבא מהעגלון כמה ימים עד שישלים לו את הסכום שחסר. אולם העגלון שהיה אדם קפדן, לא הסכים לכך והוא לקח בחזרה את העצים שהביא.
האם כולם צריכים לסבול מהקור הנורא בגלל הבטחת אבא לבן הקטן שיתן לו בהזדמנות הראשונה את הכסף? וכי הוא לא יכול להמתין מעט? שאלו בני הבית…
אבל אבא חייך מעט, והפנים לבני משפחתו שאת ההבטחה לבן צריך לקיים ולו במחיר להישאר בכפור הנורא.
כשנשקול במאזני יושר את כל מילותינו ונעמוד בהם בהצלחה, נוכל במעט לגרום לילד לומר תמיד את האמת בלי כחל ושרק.

עשוי לעניין אותך

והפעם… על טלפון לא כשר ונישואין שעלו על שרטון

מעבר לסרגל הכלים