עמוד הבית / חינוך / הילד שלנו לוקח כסף מהארנק ללא רשות, מה עושים?

הילד שלנו לוקח כסף מהארנק ללא רשות, מה עושים?

שאלה: גילינו שבננו בן ה -12 לוקח כסף מהארנק של אמא ללא רשות. לצערינו התברר לנו שהוא גם לקח כסף שהיה בקופת הצדקה בבית הכנסת השכונתי. שוחחנו אתו על כך מספר פעמים בחומרה רבה, אך מידי פעם אנו מגלים שהוא שוב חוזר לסורו. מדובר בסה”כ בילד טוב, אך אנו מאוד מתוסכלים מהסיפור הזה. נשמח לקבל עצות בנושא. תודה רבה, הורים מודאגים.

תשובה: קודם כל, צפירת הרגעה להורים המודאגים: ילד ‘שלוקח’ דברים שאינם שלו – אין בכך כל סימן שהוא יהפוך להיות ח”ו ‘גנב’ בעתיד (וסליחה על הביטוי הלא מחמיא). כשנתייחס לתופעת הגניבות אצל ילדים בענין רב מדי, אנו נגלה שלצערינו במו ידינו פיתחנו אצל הילד דימוי שלילי אודות האישיות שלו, ולכן לעולם לא נאמר לילד ‘אתה גנב’! משום שהגדרה כזו תיצור לנו נזק לטווח הארוך (עדיף להשתמש במילים ‘האם יתכן שלקחת דבר פלוני בלי רשות’?).

אחר כל זאת אנו צריכים להבין כי בדרך כלל תופעת הגניבות אצל ילדים נובעות מחסכים רגשיים שעוברים אצל הילדים, כשנדע להשלים זאת – אנו נגלה שהילד שלנו הפסיק עם המעשה הלא חיובי המביש הזה. ולכן, הבה ונבדוק האם אנו נותנים מספיק יחס לילדים שלנו. כמה זמן ביום או במהלך השבוע משקיעים שני ההורים לכל ילד וילד במשפחה? חשוב שנפנים כי ילד לא גונב בגלל מחסור פיזי. ישנם ילדים שההורים מצהירים כי לילד לא חסר בבית שום דבר, ההורים נותנים כל דבר אפשרי ולא מחסירים מאומה. גם אצל ילד שגר בבית שהוריו אמידים נוכל לראות מצב בו הוא לוקח דברים שאינם שייכים לו. ושם הסיבה ברורה למדי. יתכן שהורים לא מחסירים שום דבר פיזי, אבל הם מחסירים את האהבה, את החום, את החיבוק, את האוזן קשבת, את ה’ידידות’ המופגנת, ומכאן הדרך קצרה להגיע למצבים לא נעימים שכאלו.

א”כ נסכם: במרבית המקרים, ילדים ‘לוקחים’ דברים שלא שייך להם (לעיתים אפילו מהסופר השכונתי) אבל הם עושים זאת כי בכך הם מבטאים את הרגשות שלהם, זו הדרך שלהם ‘להפגין’ תשומת לב נוספת כדי לבקש תמיכה או גילוי מחבריהם.

חשוב לי לכתוב כאן סיפור אמיתי על יהודה נ”י (שם בדוי לחלוטין!) אשר הוריו היו אנשים מכובדים. האב איש הייטק, האמא עובדת במשרה מכובדת בבית החולים. הם חיו בסגנון חיים מפנק. נסיעות לחו”ל היו דבר שבשגרה. ההורים אפילו נתנו דמי כיס מפנקים ובבית היתה עוזרת צמודה 3 פעמים בשבוע. ואחר כל זאת הגיעו אלי ההורים מופתעים ליעוץ למה הבן שלהם נתפס מס’ פעמים שלקח דברים שלא שייכים לו. התשובה בזה ברורה למדי, וחשוב שנפנים זאת: בעת שהוריו של יהודה נ”י חשבו שיש לילד כל מה שילד יכול רק לחלום, הם פסחו על דבר אחד שהיה הכי נצרך וחשוב לילד. סדרי היום העמוסים של שני הוריו לא אפשרו להם באמת את הדבר שהכי נצרך לילד וזה הקשר הרגשי המינימאלי שיהודה כל כך רצה. כאשר הדבר בא בסופו של דבר על תיקונו, תופעת הגניבות הפסיקה לחלוטין.

נקודה אחרונה ראויה לציון לפני הכל, לפני שאנו ‘מאשימים את הילד’ על שלקח דברים ללא רשות, עלינו לוודא שהדברים אכן מיוחסים אליו. אם הילד חף מאשמה לגבי מה שאתם מאשימים אותו, יקח הרבה זמן לתקן את הנזק הלא פשוט הזה בדומה לתאונה קשה שלפעמים הרכב מושבת טוטאל וקשה עד בלתי ניתן לאיחוי, ולכן בדיקתנו בענין אמורה להיות מקצועית, סבלנית, וגם לאחר שגילינו את האמת אסור לנו להשתמש בביטויים של ‘הדבקת תויות’ על הילד.

 

עשוי לעניין אותך

תובנות חינוכיות מחג הפסח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעבר לסרגל הכלים