האם תרופות ההרזיה הפופולריות עלולות להיות קשורות לסיבוך נוירולוגי נדיר?

תרופות ההרזיה והסוכרת ממשפחת GLP-1, בהן אוזמפיק, וויגובי ומונג’רו, נחשבות בשנים האחרונות לפריצת דרך משמעותית בטיפול בהשמנה ובסוכרת. מיליוני מטופלים ברחבי העולם נהנים מירידה במשקל ושיפור באיזון המטבולי. עם זאת, מחקר חדש שפורסם בעקבות מקרה קליני חריג במרכז הרפואי שיבא מעלה צורך בערנות רפואית לתופעה נדירה אך חמורה – אנצפלופתיה ע״ש וורניקה, הנגרמת מחסר בוויטמין B1.

המחקר נולד בעקבות אשפוז של מטופלת צעירה במחלקה פנימית ד’ בשיבא, שהגיעה עם בלבול, הפרעות בהליכה וקשיי ראייה. הצוות הרפואי זיהה תמונה קלינית המתאימה לאנצפלופתיה ע״ש וורניקה – מחלה נוירולוגית מסכנת חיים. בבירור עלה כי המטופלת החלה לאחרונה טיפול בתרופת הרזיה ממשפחת GLP-1, חוותה ירידה מהירה במשקל וסבלה מהקאות מרובות. בדיקות הדם הצביעו על חסר חמור בוויטמין B1. לאחר מתן הוויטמין דרך הווריד חל שיפור משמעותי במצבה.

בעקבות המקרה הוביל ד״ר אדם גולדמן, מומחה ברפואה פנימית ומתמחה במכון הגסטרו בשיבא, יחד עם רופאי מחלקה פנימית ד’ וד״ר דנה לב, מחקר רחב היקף. החוקרים ניתחו את מאגר הדיווחים הבינלאומי של ה-FDA וביצעו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית. בסך הכול זוהו 15 מקרים מתועדים של אנצפלופתיה ע״ש וורניקה לאחר שימוש בתרופות ממשפחת GLP-1: שמונה לאחר סמגלוטייד, שישה לאחר טירזפטייד ומקרה אחד לאחר לירגלוטייד.

ברוב המקרים דווח על הקאות, ירידה חדה במשקל או תת־תזונה, ולעיתים התסמינים הקלאסיים של המחלה לא הופיעו במלואם – מה שהקשה על אבחון מוקדם. מבין 11 מטופלים שלגביהם היה מידע המשך, שבעה נותרו עם פגיעה נוירולוגית קבועה. ניתוח סטטיסטי הצביע על קשר מובהק בין השימוש בתרופות לבין הופעת התסמונת, אם כי החוקרים מדגישים שהמחקר אינו מוכיח סיבתיות ואינו מאפשר להעריך את שכיחות התופעה באוכלוסייה.

למחקר תרמו גם אנשי המרפאה לתזונה של מכון הגסטרו בשיבא, וכן שיתוף פעולה אקדמי עם פרופ' הרצל גרשטיין מאוניברסיטת McMaster בקנדה, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הסוכרת והמטבוליזם

לדברי ד״ר גולדמן, תרופות GLP-1 הן בטוחות ויעילות עבור רוב המטופלים, אך במצבים של הקאות, ירידה חדה במשקל או תת־תזונה יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של חסר בוויטמין B1. אבחון וטיפול פשוט עשויים למנוע סיבוך נוירולוגי קשה ולעיתים בלתי הפיך. החוקרים ממליצים לשקול מעקב תזונתי ובדיקת רמות ויטמין B1 בקרב מטופלים בסיכון, כחלק מגישה אחראית ובטוחה לטיפול מתקדם בהשמנה ובסוכרת.

.